מדריך גזעי כלבים

השוני בין כלבים בא לידי ביטוי לא רק בתכונות חיצוניות של צבע, גודל ויופי, אלא גם בתכונות אופי "ייחודיות" לכל גזע כגון: אינטליגנטיות, סבלנות, עצמאות, ידידותיות כלפי זרים (או להפך חשדנות ותוקפנות), שובבות, תכונות צייד וכדומה.
בחירת גזע הכלב, לא רק על פי מראהו, אלא גם על פי האופי שלו ומידת התאמתו לתנאי הגידול שתוכלו לאפשר לו ובהתאם לסגנון של בני משפחתכם כגון: בית פרטי או בקומות, קיומם של ילדים, חיות מחמד אחרות ועוד. יהיה זה לא נכון, לבחור בכלב הרגיש לרעשים חזקים ונוטה להיות הססן, כדי לחיות בבית בו יש ילדים קטנים הנוטים להרעיש, שכן כלב זה יכול להתאים בעיקר למגורים עם אנשים מבוגרים. כמו כן, יהיה זה בלתי מתאים לבחור בגור גדול שנהנה מריצות ארוכות ומפעילות ספורטיבית יומיומית, כדי שיגור בבית קטן בו בני המשפחה רוב היום מחוץ לבית ואין להם פנאי לצאת איתו החוצה כדי לפרוק אנרגיות. ברשימת סוגי הכלבים שלנו השתדלנו לשלב תמונות מיטיבות של הגזעים השונים של הכלבים וכן לפרט אודות תכונות האופי המאפיינות כל גזע וגזע. זכרו שכל כלב שונה מהאחר אולם כדאי להתייחס גם לתכונות הייחודיות לכל סוג על מנת שההתאמה ביניכם לבין הכלב תהיה אופטימאלית
   

באסט Basset Hound

לכלבי הבאסט יש גוף ארוך וכבד, הרגליים שלהם מקומטות, שמנמנות וקצרות. כלבי הבאסט נוצרו כדי שיהיו מסוגלים לזוז בתוך שיחים צפופים ולרדוף אחר גיריות וארנבים בעזרת חוש הריח המפורסם שלהם. ראשם של הכלבים חזק, הגולגולת מעוגלת והעור הרפוי נופל בקפלים סביב הראש. האוזניים של הבאסט ארוכות ורכות והן מגיעות מעבר לחלק העליון של האף, עיניו חומות ועצובות. לגזע הבאסט פרווה עבה מאוד כדי להגן עליו מפניי השיחים הקוצניים במהלך הצייד. למרות שמדובר בכלב קטן בגודלו, הוא כלב כבד מאוד והתנועה שלו איטית, במהלך הרדיפה אחר הטרף הוא נע בנחישות קדימה, כאשר האף שלו צמוד לקרקע בניסיון לאתר את הריח של הטרף.

גובה ממוצע של כלב בוגר: 33- 38 ס"מ משקל ממוצע של כלב בוגר: 16-19 ק"ג
הפרצוף המתוק והעדין של כלבי הבאסט מסגיר את האישיות הטובה והנוחה שלהם ואת ההתנהגות השלווה. בזכות האישיות הנוחה שלהם גזע זה הפך לאחד מכלבי המשפחה הנפוצים ביותר והוא ידוע בסבלנות הקיצונית שלו. כלב הבאסט מחונך באופן טבעי, רוחו בדרך כלל טובה עליו והוא שופע חיבה לבעליו ומתאים בקלות לכל משפחה, האזהרה היחידה לגביי ילדים היא בנוגע לנטייה שלהם לרכב על גבו שיכולה להזיק מאוד לכלב
אחת הבעיות המרכזיות של כלבי הבאסט היא השמנת יתר שיכולה לגרום למספר רב של בעיות בריאותיות ואפילו לשיתוק בגלל המעמסה הגדולה על הרגליים ועמוד השדרה. כמו כן, הגזע עלול לסבול מצליעה ברגל הקדמית, דלקת אוזניים חיצונית, מחלת הדיסק הבין חולייתי, גלוקומה, פיתול קיבה, ציסטות ברגליים וזיהום.
את פרוות הכלב כדאי להבריש פעם או פעמיים בשבועיים, כדי להסיר קשקשים מתים ופרווה שנשרה, בזמן נשירה כדאי להבריש את הכלב פעמים רבות יותר. חשוב להקפיד על ניקיון האוזניים ולהשגיח שהכלב לא יישאר בשטח ללא השגחה לזמן ממושך, כדי שהוא לא יאכל אוכל מזוהם.
כדי שהבאסט לא יעלה במשקל הוא זקוק לפעילות גופנית על בסיס קבוע, חשוב להחזיק את הכלב קשור לרצועה בזמן הליכה מכיוון שהוא לא יגיב לקריאה לחזור בזמן שהוא רודף אחר חיה קטנה, או עוקב אחר ריח מסוים.
למרות שכלב הבאסט הוא אחד הגזעים הפופולאריים עבור משפחות, הם לא נחשבים לטובים ביותר מבחינת אינטליגנציה או אילוף וקשה לקבל מהם תוצאות מהירות אם בכלל, בעיקר בגלל שהם לא רוצים ללמוד, אלא אם כן יש להם סיבה טובה לעשות זאת. המאלף או הבעלים צריך להראות להם "למה" הם צריכים ללמוד ולהפוך את הלמידה לכיף בעבורם בזכות תשומת הלב הרבה והעידודים החיוביים. כיבוד הגזע והבנת דרך החשיבה שלו, יכולים להקל מאוד על האימון, בנוסף על כך לפעמים צריך לנסות מספר שיטות אילוף עד למציאת השיטה המתאימה ביותר, מדובר בגזע עקשן ביותר והאילוף שלהם הוא אתגר לא פשוט הדורש סבלנות גדולה ואהבה רבה, יחד עם נחישות ועקביות.