מזון לכלבים וגודל הכלב

מגוון הגדלים בקרב כלבים הוא הרחב ביותר בעולם החי. אין עוד מין בעל חיים עם הבדלי גודל כל כך בולטים בין הזן הקטן ביותר לבין הזן הגדול ביותר.  בספרם של לואיס, מוריס והנד, "תזונת חיות מחמד", קיימת טבלת משקלים סטנדרטיים עבור רוב הגזעים. על פי הטבלא, המשקל התקני של כלב בוגר מגזע מסטיף יכול להגיע ל- 89 ק"ג והמשקל התקני של כלב בוגר מגזע ציוואווה מתחיל ב- 1 ק"ג!


באופן בסיסי הצרכים התזונתיים של כלבים הם אחידים עבור כל סוגי הכלבים, הרי שמדובר באותו סוג בעל חיים. יחד עם זאת, הבדלי הגודל העצומים שנוצרו בין הגזעים הם משמעותיים ויש להם השפעה לא מבוטלת על התזונה:

ראשית, וזה ברור מאליו, כמות המזון שכלב צריך לאכול מושפעת מהגודל שלו. ככל שאתה יותר גדול, אתה זקוק ליותר מזון. אגב, העלייה בכמות המזון הנדרשת עם העלייה בגודל הכלב אינה ביחס של אחד לאחד. ככל שהכלב מגזע גדול יותר, הצריכה הקלורית לק"ג משקל גוף יורדת. או במלים אחרות, כלבים גדולים יעילים יותר בניצולת האנרגיה מכלבים קטנים. לדוגמא, שני קוקר ספניאלים שמשקלם המשותף הוא 40 ק"ג, צריכים יחד לאכול יותר מרועה גרמני אחד ששוקל 40 ק"ג לבדו.

תקופת הגדילה, המוגדרת כתקופה בה לוקח לגור להגיע למשקלו הבוגר, משתנה בהתאם לגודל הכלב. ככל שהכלב מגזע גדול יותר, משך תקופת הגדילה ממושך יותר. לדוגמא, לברדור יגיע למשקלו הסופי, שנמצא סביב ה- 30 ק"ג, תוך שנה, בעוד שלדני ענק  ייקח כמעט שנתיים להגיע לכ- 60 ק"ג. בתקופת הגדילה הצרכים התזונתיים של כלבים שונים מאד מהצרכים בהמשך החיים. יש לתת לכלבים בגדילה מזון לגורים ולא מזון לכלבים בוגרים בגלל הרכבו המיוחד של המזון התומך בבניית רקמות, התפתחות שרירים והתפתחות עצמות.

כלבים מגזעים גדולים מזדקנים מהר יותר מכלבים מגזעים קטנים ותוחלת החיים שלהם יותר קצרה. לדוגמא, סנט-ברנרד בן 10 הוא הרבה יותר "זקן" מיורקשייר טרייר בן 10, למרות שהם בני אותו גיל. חשוב להתאים את המזון לצרכים התזונתיים של כלבים זקנים באמצעות מזונות "סניור" מיוחדים. ככל שהכלב גדול יותר, נעבור למזון סניור בגיל צעיר יותר.

מזון יבש לכלבים מיוצר בטכנולוגיה שמעודדת לעיסה נמרצת. חשוב שכלבים ילעסו כדי להפעיל בצורה נכונה את שרירי הלסת ועל מנת להפעיל את מנגנון ניקוי השיניים הטבעית. אם ניתן מזון המוגש בכופתיות קטנות, נגיד בגודל אפונה, לכלב קטנטן, הוא ילעס יפה מאד. אם ניתן את אותו מזון לכלב גדול, הוא יבלע את המזון בלי ללעוס. אז, אנחנו גם מעלים את הסיכוי שהכלב יפלוט  את המזון חזרה וגם לא נהנים מאפקט הלעיסה אותו אנחנו רוצים לעודד. מצד שני, אם נתן לכלב ענק כופתיות גדולות, נגיד בגודל גלעין של משמש, הוא ילעס כמו שצריך. אם נתן את אותו מזון לכלב קטן, הוא יתקשה לאכול בגלל שהפה שלו קטן מדי. לכן, חשוב להתאים את גודל הכופתיות והמרקם שלהן לגודל הכלב.

גורים אינם מתפתחים בקצב אחיד לאורך תקופת הגדילה שלהם. אדרבא, החודשים הראשונים מתאפיינים בגדילה מואצת מאד. ככל שהכלב הוא מגזע גדול יותר, קצב הגדילה משמעותי יותר. עבור גזעים גדולים וענקיים תקופת הגדילה הראשונית היא קריטית בהתפתחות. קיימת חשיבות להתאים את כמות המזון לקצב הגדילה של הגור. חשוב במיוחד לנהל את תהליך הגדילה ולמנוע גדילה מואצת ולא מבוקרת אשר עלולה ליצור מחלות במערכת השלד של הכלב הצעיר.

העומס המכאני המופעל על מערכת הפרקים של גזעים גדולים הוא הרבה יותר גדול ממה שמופעל על הפרקים של גזעים קטנים. זו הסיבה שמחלות בהן מעורבים המפרקים כגון hip dysplasia (שינויים וניוון במפרק האגן) נפוצות הרבה יותר בגזעים גדולים. כדאי לבחור עבור כלבים מגזע ענק מזון אשר מכיל כמות נאותה של גלוקוזאמין ו/או כונדרויטין. חומרים אלה פועלים לטובת הסחוס ומסייעים במניעה של כאבי פרקים.