הכל על כלבים

התנהגות כלבים

   
ישנן משפחות רבות בהן הכלב ממושמע כלפי אחד מבני המשפחה, אך על האחרים שם קצוץ. הכלב הזה פשוט תופס את עצמו במקום מאוד מסוים ב‘‘להקה‘‘.
אנחנו מכניסים את הכלב שלנו לביתנו, ועד מהרה הוא הופך להיות חלק מהמשפחה. באופן טבעי אנחנו בוחנים את התנהגותו דרך העיניים האנושיות שלנו, ולעיתים קרובות נופלים בפח. כשאנחנו חוזרים הביתה ומגלים שגור הלברדור שלנו אכל זוג נעלי טימברלנד ואת הכרית הרקומה שירשנו מדודה רוחמה, אנחנו מניחים שהמנוול הקטן ‘‘התנקם‘‘ בנו על שהשארנו אותו לבד בבית. עובדה: רואים על הפרצוף שלו שהוא ‘‘יודע‘‘ שהוא עשה משהו רע.


ובכן, כל האינטרפרטציה שלנו של העסק מושתתת על הנחת היסוד שהגור הוא איש קטן. והרי הוא ממש לא. נכון שהוא חמוד ואוהב להתפנק ובסך הכל מתנהג כמו תינוק, אבל חשוב שנדע שה-
canis familiaris (כלב הבית) דומה הרבה יותר ל- canis lupus (זאב הבר) מאשר ל-
homo sapiens (בן האדם). מותר לנו בהחלט להעניק לחיות המחמד שלנו פריבילגיות של בני משפחה, אולם אין לנו ברירה אלא לכבד את היותם צאצאים לא כל כך מרוחקים של חיות בר.

מומחים להתנהגות מדגישים שכלבים רואים אותנו כאחד משלהם. מכיוון שכלבי בר חיים בלהקות עם חלוקת מעמדות ברורה בין חברי הלהקה, כלב הבית רואה במשפחה בה הוא חי את הלהקה שלו. בעיות התנהגות רבות המגיעות לוטרינר להתייעצות מתבררות כמקרים קלאסיים בהם הכלב הפך להיות מנהיג ‘‘הלהקה‘‘ ומשפיט את כל בני הבית. היה אצלי פעם מקרה בו הכלב נהג לא לתת לבני המשפחה לצאת מהבית והם כל בוקר נאלצו להתחמק מנשיכות ותוקפנות.

ישנן משפחות רבות בהן הכלב ממושמע כלפי אחד מבני המשפחה, אך על האחרים שם קצוץ. הכלב הזה פשוט תופס את עצמו במקום מאוד מסוים ב‘‘להקה‘‘.

ברור, שכדי ליהנות מאימוץ כלב, לכלב צריך להיות ברור שמאד אוהבים אותו, אבל הוא החבר הכי נחות בלהקה. כדי להגיע למצב זה צריך להבין כיצד כלבים לומדים. להבדיל מאתנו, לכלבים אין בינה. הם לא ‘‘מבינים‘‘ דבר. כל מה שהם עושים נובע מהתנהגות אינסטינקטיבית העובדת לפי העקרון של ‘‘יתנו, יקבלו - לא יתנו, לא יקבלו‘‘. כלומר, הכלב פועל לפי התניות (זוכרים את פבלוב?). אם כלב בא כשאומרים לו ‘‘בוא‘‘, והוא זוכה עקב כך לתשבחות ופינוקים ממנהיג הלהקה, נוצרת אצלו התניה שבכל פעם שהמנהיג אומר ‘‘בוא‘‘ הוא בא. אם קושרים את הכלב לחבל ארוך ובכל פעם שאומרים ‘‘בוא‘‘ נותנים לו משיכה הגונה, הוא מקבל התניה כפולה: לא רק שאם הוא בא הוא מקבל צ‘ופרים, אלא אם הוא לא בא מייד, יגיע ה‘‘זץ‘‘ בצוואר.

נחזור רגע ללברדור שמפרק את הבית. חזרתם מהעבודה וגיליתם אותו יושב על הרצפה מוקף במה שנשאר מהסלון שלכם. איך אתם מגיבים? ‘‘כלב רע!!!! אני אהרוג אותך!!! מה עשית לסלון???!!! למה אתה עושה לנו את זה ??!!! #$@?!&*@!!‘‘ ברוב המקרים הגור גם זוכה למכות נמרצות. מה הרווחנו מכל זה פרט למפלט לעצבים שלנו? כלום. גור הכלבים לא מסוגל לקשור בין ההתנהגות הקודמת שלו לעונש הנוכחי. ההתניה היחידה שנוצרת אצלו היא, שבכל פעם שהמנהיג חוזר הביתה הוא יחטוף. זה מסביר את הפרצוף שהוא עושה, כאילו שהוא ‘‘יודע‘‘ שהוא לא היה בסדר. אין לו מושג מה קורה, אבל הוא חש שמצבו לא טוב. הדרך היחידה לגדל גור תוך שמירה על הרכוש הוא להעניש את הגור רק אם הוא נתפס על חם. גם אז העונש הוא נזיפה קולית תקיפה (‘‘אסור!!!‘‘), וברגע שהגור מפסיק את ההתנהגות הלא רצויה להרעיף עליו שבחים, פינוקים ומחמאות (,כלב טוב!!! גאון!!!‘‘). קיבלתם התניה כפולה. וכמו שחז‘‘ל ביקשו שלא תשימו מכשול בפני עיוור, כשהגור לבד בבית, אל תתנו לו גישה לדברים שהם יקרים לכם. גם אם זה אומר שתנועתו תהיה מוגבלת מאד, זאת השיטה. גורים מחליפים שיניים, והם אוהבים ללעוס דברים. זה גם מספק יצר שובבות בסיסית. תנו לו צעצועי לעיסה, נעליים ישנות וכל דבר שיכול להעסיק אותו.

התנהגות כלבים זה עסק לא פשוט, אשר מפרנס לא מעט אנשי מקצוע, מפיקי סרטי וידאו, כותבי ספרי הדרכה וכו‘. אנשים רבים חושבים שוטרינר נכנס לתמונה רק כשהכלב חולה או כשהוא צריך חיסון. עשו לעצמכם טובה, ולפני שתיקחו משכנתא שניה לצורך קורס אילוף כלבים ורכישת קלטות וספרים, התייעצו עם הוטרינר שלכם. תתפלאו, אבל רובינו מבינים בזה משהו, ונוכל להמליץ על הדרך הנכונה לאלף את הכלב או להתמודד עם בעיות ההתנהגות שלו.

הכי חשוב: אם אתם לא נהנים מהכלב שלכם, משהו לא בסדר. באחריותכם לברר כיצד ניתן לתקן את המצב. הכלב שלכם צריך להביא למשפחתכם אושר ואהבה, ואם הוא סיוט מהלך על ארבע, פנו לעזרה. הפתרון יכול להיות פשוט.